שיחה עם ד"ר נועה ברקוביץ': איך משבר הנשרים מאיים על המערכת האקולוגית בישראל

**תשובה קצרה:** משבר הנשרים בישראל הוא אחד האתגרים הסביבתיים הדחופים ביותר במדינה, עם ירידה של למעלה מ-60% באוכלוסייה בעשור האחרון (רשות הטבע והגנים, 2024). הרעלות מכוונות ובלתי מכוונות, התחשמלות מקווי מתח וצמצום בתי גידול הם הגורמים המרכזיים. ללא פעולה מיידית, הנשרים עלולים להיעלם כליל מנופי ישראל, עם השלכות קשות על המערכת האקולוגית.

מדוע הנשרים כל כך חשובים למערכת האקולוגית בישראל?

הנשר הוא לא רק עוף מרשים; הוא המנקה הטבעי של הסוואנה וההרים בישראל. כנברן, הוא מונע התפשטות מחלות על ידי צריכת פגרים, ובכך חיוני לבריאות המערכת האקולוגית כולה. ללא נשרים, פגרים נרקבים בשטח, מה שעלול להוביל להתפרצות של מחלות כמו כלבת או ברוצלוזיס בקרב חיות בר ובעלי חיים מבויתים (החברה להגנת הטבע, 2023).

בנוסף, נשרים הם מין אבן־פינה — מין שמשפיע על כל המבנה האקולוגי סביבו. היעלמותם עלולה לשנות את שרשרת המזון כולה, כולל עלייה באוכלוסיות של נברנים אחרים כמו תנים וצבועים, מה שיוביל לעימותים מוגברים עם חקלאות. שימורם הוא אינטרס אקולוגי, כלכלי ובריאותי עבור ישראל כולה.

מה הם הגורמים העיקריים לירידה באוכלוסיית הנשרים?

הגורם הקטלני ביותר הוא הרעלות, הן מכוונות והן מקריות. חקלאים לעיתים מרעילים פגרים כדי לחסל טורפים כמו תנים, והנשרים, שהם נברנים, נפגעים אנושות. הרעל — לרוב קרבפורן או פוסביט — מתפשט במהירות באוכלוסייה, שכן להקת נשרים עשויה למות בתוך שעות מרגע אכילת פגר מורעל (רשות הטבע והגנים, 2025).

מקרה בולט אירע ב-2021, כאשר 12 נשרים נמצאו מתים בגולן בעקבות הרעלת פגר פרה. התקריות הללו חוזרות על עצמן מדי שנה. בנוסף, קווי מתח גורמים להתחשמלות של נשרים כשהם נוחתים על עמודים, וצמצום שטחי מחיה בשל בנייה וחקלאות אינטנסיבית מצמצם את מקורות המזון הזמינים.

איך הרעלות משפיעות על נשרים ועל חיות בר אחרות?

הרעלות אינן פוגעות רק בנשרים — הן יוצרות אפקט דומינו אקולוגי. רעלים כמו קרבפורן נשארים בפגר למשך שבועות, ומרעילים כל חיה שנוגעת בו, כולל עופות דורסים אחרים, יונקים, ואפילו חיות מחמד. הרעלת פגר אחד עלולה להרוג עשרות פרטים ממינים שונים, ולשבש את שרשרת המזון המקומית.

ההרעלות נובעות לרוב מסכסוך בין חקלאים לטורפים — תנים ושועלים פוגעים בגידולים, והחקלאים פונים לרעל כפתרון. זו טרגדיה כפולה: גם טורפים נפגעים וגם הנשרים, שהם חפים מפשע. לטווח הארוך, הרעלות פוגעות ביציבות המערכת האקולוגית כולה, כולל ביכולת של חקלאים להתקיים.

“כל נשר שאובד הוא לא רק פרט — הוא חור במארג החיים של ישראל. אנחנו חייבים לחשוב על פתרונות שמגנים גם על החקלאים וגם על חיות הבר.”

מהם מקרי הרעלה בולטים בישראל?

באפריל 2023, 8 נשרים נמצאו מתים במדבר יהודה, כולל נקבה מקננת שהייתה חלק מתוכנית הרבייה בשבי. בבדיקה נמצא רעל קרבפורן. מקרה זה גרם לזעזוע בקרב חוקרים, והדגיש את הצורך באכיפה מוגברת של איסור שימוש ברעלים.

במקרה נוסף ב-2022, שני נשרים ניצלו לאחר טיפול נמרץ במרכז ההצלה של רשות הטבע והגנים, לאחר שאכלו פגר מורעל ליד רמת הגולן. הם שוחררו לאחר חודשיים, אך אירועים כאלה מדגימים את התפקיד הקריטי של מרכזי שיקום.

מה תפקידם של קווי מתח במשבר הנשרים?

קווי מתח הם גורם מוות משמעותי נוסף, במיוחד באזורים הרריים שבהם נשרים נוחתים על עמודי חשמל כדי לנוח. כל מגע בין כנף לחוט חשוף גורם להתחשמלות קטלנית. לפי חברת החשמל, כ-15 נשרים מתים מדי שנה בתאונות כאלה (דוח חברת החשמל, 2023).

הפתרון חלקי: בידוד עמודי מתח באזורים רגישים, והתקנת מוטות נחיתה מבודדים. רשות הטבע והגנים משקיעה בבידוד עמודים באזורי קינון, אך התקציב מוגבל, וקווי מתח ישנים נותרו מסוכנים. שדרוג התשתיות הוא צעד חיוני, אך איטי ויקר.

אילו צעדים ננקטים כדי להציל את הנשרים בישראל?

רשות הטבע והגנים, בשיתוף החברה להגנת הטבע וקרן יד הנשר, מנהלת תוכנית לאומית לשימור נשרים הכוללת הקמת אתרי האכלה, גידול בשבי ושחרור לטבע. אתרי ההאכלה מספקים פגרים נקיים מרעלים, ובכך מפחיתים את החשיפה להרעלות.

בנוסף, מתבצעת אכיפה מוגברת: קנסות כבדים על שימוש ברעלים, וסיורים בשטח לאיתור פגרים מורעלים. בשנים האחרונות הוקמו צוותי תגובה מהירה שמגיעים לזירת הרעלה תוך שעות, מטפלים בפגרים ומצילים נשרים שעדיין חיים.

מה התפקיד של חקלאים ומרעה במשבר הנשרים?

חקלאים הם גם אויב וגם בעל ברית פוטנציאלי. הרעלות נובעות מסכסוך עם טורפים, אבל חקלאים שמשתפים פעולה עם רשויות השימור יכולים לתרום משמעותית. הרעייה המסורתית של עדרי צאן ובקר יוצרת פגרים טבעיים, שהם מקור מזון חיוני לנשרים.

בשנים האחרונות, משרד החקלאות מקדם תמריצים כלכליים לחקלאים שמאמצים שיטות הגנה שאינן קטלניות, כמו כלבי שמירה על עדרים, גדרות חשמליות, ותגמול על הפסדים. תוכניות אלה מפחיתות את התמריץ להרעיל, ובמקביל שומרות על אוכלוסיות טורפים ונשרים.

כיצד משפיע שינוי האקלים על אוכלוסיית הנשרים?

שינוי האקלים מחריף את המשבר. בצורת ממושכת מפחיתה את זמינות הפגרים, מחזורי גשם לא סדירים פוגעים בזמינות המזון, וחום קיצוני עלול לגרום להתייבשות ולמוות בקרב נשרים, במיוחד גוזלים. ד"ר ברקוביץ' מציינת כי "הנשרים הם מדד לשינוי האקלים — הם רגישים ביותר לשינויים בסביבה".

מחקר שפורסם ב-2024 בכתב העת 'אקולוגיה ישראלית' מראה כי עלייה של 1°C בטמפרטורה הממוצעת קשורה לירידה של 5% בהצלחת הקינון. שינויי אקלים גם משנים את דפוסי הנדידה, מה שמקשה על אוכלוסיות לשרוד.

מהן ההשלכות של היעלמות הנשרים על בריאות הציבור?

היעלמות הנשרים פירושה הצטברות של פגרים בשטח, מה שמגביר את הסיכון להתפרצות מחלות זואונוטיות — מחלות שעוברות מחיות לבני אדם. מחלות כמו ברוצלוזיס, כלבת וטולרמיה יכולות להתפשט דרך פגרים נרקבים ומכרסמים שנמשכים אליהם.

בנוסף, פגרים שלא נצרכים על ידי נברנים מושכים חרקים מעבירי מחלות, ומאיימים על בריאות הציבור באזורים חקלאיים ויישובים סמוכים. שימור הנשרים הוא אפוא אינטרס בריאותי לאומי, לא רק אקולוגי.

מהם סיפורי ההצלחה בשימור נשרים?

למרות התמונה העגומה, יש נקודות אור. תוכנית הרבייה בשבי של רשות הטבע והגנים הצליחה לגדל גוזלים בשבי, ובשנת 2023 שוחררו 12 נשרים לגולן, מתוכם 8 שרדו והשתלבו בטבע. בנוסף, אתרי האכלה תרמו ליציבות של אוכלוסיות מקומיות באזורים מסוימים.

המקרה של עמק החולה, שבו אוכלוסיית הנשרים גדלה מ-3 ל-15 פרטים בזכות אתר האכלה פעיל, מוכיח שפעולות ממוקדות עובדות. ההצלחה תלויה בשיתוף פעולה בין רשויות, חקלאים וקהילה.

שאלות נפוצות על משבר הנשרים

האם הנשרים בסכנת הכחדה בישראל?

כן, הנשרים מוגדרים כמין בסכנת הכחדה חמורה בישראל (רשות הטבע והגנים, 2024). האוכלוסייה המקננת מונה פחות מ-50 זוגות, והירידה נמשכת. אם לא יינקטו צעדים דרסטיים, הם עלולים להיכחד מהארץ בעשורים הקרובים.

כמה נשרים נותרו בישראל?

נכון ל-2024, חיים בישראל כ-45 זוגות מקננים, ובסך הכול כ-150 פרטים כולל צעירים. מדובר בירידה של 63% מ-2010. הנתונים מגיעים מסקרי הקינון השנתיים של רשות הטבע והגנים.

מה ההבדל בין נשר מקראי לנשר חיווי?

הנשר המקראי (Gyps fulvus) הוא הנשר הנפוץ בישראל, בעוד הנשר החיווי (Neophron percnopterus) נדיר יותר ונמצא בסכנה גדולה יותר. שני המינים ניזונים מפגרים, אך הנשר החיווי קטן יותר ונודד יותר.

איך רשות הטבע והגנים מפקחת על שימוש ברעלים?

הרשות מבצעת סיורים קבועים, משתמשת בכלבי גישוש לאיתור פגרים מורעלים, ומטילה קנסות כבדים על מחזיקי רעלים לא חוקיים. בשנים האחרונות הוחמרו העונשים, כולל מאסר בפועל לעבריינים חוזרים.

האם הציבור יכול לסייע במניעת הרעלות?

בהחלט. דיווח על פגרים חשודים לאזור המוקד של רשות הטבע והגנים בטלפון 3639* יכול להציל חיים. גם הפצת מודעות בקרב קהילות חקלאיות היא חיונית.

מהן ההמלצות לעתיד שימור הנשרים?

מומחים קוראים להגברת האכיפה, הרחבת אתרי ההאכלה, והשקעה בתשתיות חשמל בטוחות. ד"ר ברקוביץ' מדגישה: "אנחנו צריכים תוכנית לאומית רב-שנתית עם תקציב יציב, ושיתוף פעולה עם מדינות שכנות, שכן נשרים נודדים על פני גבולות".

בנוסף, יש לשלב שימור נשרים במדיניות תכנון הקרקע, ולמנוע בנייה באזורי קינון. רק גישה הוליסטית תוכל להבטיח שהנשרים ימשיכו לרחף בשמי ישראל.