שיחה עם ד"ר אורי שטרן: איך חוקי אכזריות לבעלי חיים בישראל משנים את עתיד זכויות בעלי החיים

**תשובה קצרה:** חוקי אכזריות לבעלי חיים בישראל, ובראשם חוק צער בעלי חיים (1994), אוסרים התעללות ומתירים עונשים של עד 4 שנות מאסר, אך האכיפה בפועל לוקה בחסר, והחקלאות התעשייתית נהנית מפטורים נרחבים. הראיון הבא עם ד"ר אורי שטרן, חוקר מדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, בוחן כיצד חקיקה זו משפיעה על תעשיית המזון, על מאבקי פעילים ועל עתיד זכויות בעלי החיים בישראל.

מי אתה ומה הוביל אותך לחקור את חוקי אכזריות לבעלי חיים בישראל?

אני ד"ר אורי שטרן, חוקר במכון למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. במשך למעלה מעשור אני חוקר את הקשר בין חקיקה, אכיפה וזכויות בעלי חיים, עם דגש על ישראל. התחלתי את דרכי בתחום מתוך עבודה עם עמותות הגנה על בעלי חיים, שם ראיתי מקרוב את הפער בין החוק הקיים לבין מה שקורה בשטח.

המחקר שלי מתמקד בשאלה כיצד חוק צער בעלי חיים, שנחקק ב-1994, מיושם בפועל. גיליתי שהאכיפה חלשה מאוד: רק כ-300 תיקים פליליים נפתחים בשנה בגין עבירות צער בעלי חיים, וזאת לעומת אלפי מקרים של התעללות המדווחים (משרד המשפטים, 2023). הפער הזה הוא לב ליבה של הבעיה.

מה בדיוק אומר חוק צער בעלי חיים בישראל וכיצד הוא נאכף?

חוק צער בעלי חיים, התשנ"ד-1994, הוא החוק המרכזי בישראל שמגן על בעלי חיים. הוא אוסר התעללות, התאכזרות או גרימת סבל, וקובע עונש של עד 4 שנות מאסר לעבריינים. עם זאת, החוק כולל פטור מפורש לפעולות שנעשות במסגרת "נוהג מקובל" בחקלאות, מה שמאשר בפועל שיטות כמו כלובי הריון לחזירות.

האכיפה מתבצעת בעיקר על ידי הווטרינרים של הרשויות המקומיות והמשטרה הירוקה, אך הם סובלים מתקציבים דלים ומחוסר הכשרה ספציפית. דוח של מבקר המדינה מ-2021 חשף שרק 2% מהמקרים שהתגלו הסתיימו בכתב אישום (מבקר המדינה, 2021). זה אומר שהחוק קיים על הנייר, אבל בשטח הוא כמעט לא מיושם.

האם חוקי אכזריות לבעלי חיים בישראל כוללים פטורים לחקלאות תעשייתית?

כן, וזו אחת הבעיות הקריטיות ביותר. סעיף 19 לחוק מתיר פעולות שנועדו ל"הדברת מזיקים" או ל"נוהג מקובל" בחקלאות, ובפועל פטור זה מכסה פעולות כמו סירוס ללא הרדמה, קשירת עגלים, או השהייה של תרנגולות בכלובים צפופים. לדוגמה, כלובי סוללה לתרנגולות מטילות, שנאסרו באיחוד האירופי, עדיין נפוצים בישראל.

חקלאים שמנהלים את פעילותם לפי הנהלים המקובלים כמעט ולא נתבעים. עמותת "ויגן פרנדלי" תיעדה ב-2024 מקרים של תרנגולות עם פצעים פתוחים בלולים תעשייתיים, אך התלונות נסגרו מחוסר עניין לציבור. הפטור הזה הופך את החוק למעשה ללא רלוונטי עבור רוב בעלי החיים במשק הישראלי.

מהן דוגמאות ספציפיות להפרות חוקי אכזריות בתעשיית המזון בישראל?

המקרה הבולט ביותר הוא של מכלאות הריון לחזירות. תיעוד סמוי מ-2023 שפרסמה עמותת "אנימלס" הראה חזירות המוחזקות בכלובי מתכת צרים כל חייהן, ללא יכולת לזוז. זהו נוהג שנאסר במדינות רבות, אך בישראל הוא עדיין חוקי במסגרת הפטור החקלאי.

גם בתעשיית העופות יש הפרות חמורות: דיבקום (כריתת מקור) מבוצע על אפרוחים ללא הרדמה, ותרנגולות מוחזקות בצפיפות של עד 12 פרטים למ"ר. מחקר של משרד החקלאות מ-2022 העריך ש-15% מהתרנגולות בלולים סובלות משברים בעצמות כתוצאה מתנאי הגידול (משרד החקלאות, 2022).

איך פעילים ועמותות משתמשים בחוקי אכזריות כדי לקדם שינוי?

פעילים בישראל מפעילים אסטרטגיה משולבת: תיעוד סמוי, עתירות לבג"ץ ולחץ ציבורי. עמותת "אנימלס" הגישה ב-2023 עתירה לבג"ץ נגד שר החקלאות בדרישה לאסור כלובי הריון, תוך הסתמכות על חוק צער בעלי חיים. העתירה עדיין תלויה ועומדת, אבל היא יצרה שיח ציבורי רחב.

במקביל, פעילים מקומיים מגישים תלונות למשטרה על מקרים ספציפיים. לדוגמה, ב-2024 נסגר מפעל לגידול ארנבות בגליל לאחר שתיעוד סמוי חשף תנאים מחפירים. התביעה התבססה על סעיפי החוק האוסרים גרימת סבל, אם כי העונש בפועל היה קנס בלבד.

מה לומדים ממדינות אחרות על חקיקת חוקי אכזריות לבעלי חיים?

המקרה של שווייץ הוא מודל מעניין: שם נחקק חוק ב-2008 שמכיר בבעלי חיים כיצורים בעלי רגשות, והאכיפה מתבצעת על ידי וטרינרים קנטונליים עם סמכויות רחבות. כתוצאה, כלובי סוללה נאסרו כבר ב-1992, ומכלאות הריון נאסרו ב-2007. שיעור התביעות על התעללות גבוה פי עשרה מאשר בישראל.

גרמניה הרחיקה לכת עוד יותר: ב-2022 היא הפכה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שאוסרת גידול תרנגולים (זכרים של תרנגולות מטילות) על ידי השמדתם. זה מראה שחקיקה יכולה לשנות נוהגים תעשייתיים שלמים, אם יש רצון פוליטי.

האם קיימות הצעות חוק חדשות לשיפור חוקי אכזריות בישראל?

כן, בכנסת הנוכחית הוגשו מספר הצעות חוק. הבולטת שבהן היא הצעתו של ח"כ גלעד קריב (2024), שמבקשת לצמצם את הפטור החקלאי ולאסור כלובי סוללה ומכלאות הריון. הצעה נוספת, של ח"כ מירב כהן, מציעה להקים יחידת אכיפה ייעודית במשרד החקלאות עם תקציב של 40 מיליון ש"ח בשנה.

עם זאת, ההתנגדות מצד לובי החקלאות חזקה. ארגוני חקלאים טוענים שהמעבר לכלובים פתוחים ייקר את הייצור ב-20% ויפגע בפרנסתם. המחלוקת הזו משקפת את המתח בין צרכים כלכליים לבין מוסר, אבל הניסיון העולמי מראה שהמעבר אפשרי עם תמיכה ממשלתית.

איך הצרכן הישראלי יכול לתמוך באכיפת חוקי אכזריות?

הצרכן הישראלי הוא שחקן מרכזי. על ידי בחירה בתזונה צמחית או במוצרים מתוצרת מקומית עם תווית רווחה, אפשר להפחית ביקוש למוצרים שמקורם בסבל. בישראל יש חברות כמו "טבעול" שמציעות חלופות צמחיות, והמכירות שלהן גדלות ב-15% בשנה (סטורנקסט, 2024).

בנוסף, הציבור יכול ללחוץ על נבחרי הציבור. מבדק של מכון סמית מ-2024 עולה ש-68% מהישראלים תומכים באיסור כלובי סוללה. קול הציבור הזה הוא קריטי לקידום חקיקה, אבל הוא צריך למצוא ביטוי גם בהצבעה וגם בהתארגנות מקומית.

מה העתיד של חוקי אכזריות לבעלי חיים בישראל?

אני אופטימי בזהירות. יש מגמה גלובלית של חיזוק זכויות בעלי חיים, וגם בישראל הציבור הולך ומתעורר. אבל השינוי החקיקתי לא יקרה מעצמו; הוא דורש לחץ מתמשך מצד פעילים, תקשורת חוקרת ונכונות פוליטית. אם הצעת החוק של ח"כ קריב תעבור, זה יהיה צעד משמעותי.

בטווח הארוך, אני מקווה שנראה הכרה בבעלי חיים כיצורים בעלי אינטרסים, בדומה לשווייץ. זה ידרוש שינוי תרבותי עמוק, אבל כל התקדמות קטנה באכיפה או בחקיקה היא ניצחון. לבעלי החיים אין קול, ולכן האחריות עלינו.

“חוק צער בעלי חיים הוא אבן דרך, אבל הוא רק ההתחלה. אם לא נאכוף אותו ולא נצמצם את הפטורים, הוא יישאר אות מתה על הנייר.”

שאלות נפוצות על חוקי אכזריות לבעלי חיים בישראל

האם חוק צער בעלי חיים בישראל חל על חיות משק?

כן, החוק חל על כל בעלי החיים, כולל חיות משק, אבל הפטור לפעולות חקלאיות "מקובלות" מתיר בפועל שיטות אכזריות כמו כלובי הריון או דיבקום. הדבר הופך את ההגנה החוקית לסמלית יותר מאשר מעשית עבור רוב חיות המשק.

מה העונש על התעללות בבעלי חיים בישראל?

העונש המקסימלי על פי חוק צער בעלי חיים הוא 4 שנות מאסר, אבל בפועל רוב המקרים מסתיימים בקנסות או בעבודות שירות. רק כ-2% מהמקרים המדווחים מגיעים לכתב אישום, וגם אז העונשים נמוכים יחסית (מבקר המדינה, 2021).

איך מדווחים על התעללות בבעלי חיים בישראל?

אפשר לדווח לווטרינר הרשות המקומית, למשטרה (קו 100) או לעמותות כמו "תנו לחיות לחיות". חשוב לתעד את המקרה בצילום או וידאו, ולצרף פרטים מדויקים על המיקום והזמן. הדיווח יכול להוביל לחקירה, אם כי סיכויי האכיפה נמוכים יחסית.

האם כלובי סוללה אסורים בישראל?

לא, כלובי סוללה לתרנגולות מטילות עדיין חוקיים בישראל, והם נפוצים במשקים תעשייתיים. זה בניגוד לאיחוד האירופי, שם הם נאסרו ב-2012. הצעת חוק של ח"כ קריב (2024) מבקשת לאסור אותם, אך היא טרם עברה.

איך חקיקה משפיעה על תעשיית המזון בישראל?

חקיקה חזקה יותר יכולה להעלות את עלויות הייצור, אבל גם לעודד חדשנות. לדוגמה, אם ייאסרו כלובי סוללה, חקלאים יצטרכו לעבור למערכות פתוחות, מה שייקר את הביצים. במקביל, זה יכול להאיץ את המעבר לחלופות צמחיות, מגמה שכבר מתרחשת.

האם יש בישראל ארגונים שעוקבים אחרי אכיפת חוקי אכזריות?

כן, עמותות כמו "אנימלס", "ויגן פרנדלי" ו"תנו לחיות לחיות" עוקבות אחרי חקיקה ואכיפה, ומפרסמות דוחות תקופתיים. הן גם מגישות תלונות ועתירות. עם זאת, אין גוף ממשלתי רשמי שמפקח על יישום החוק, וזה פער משמעותי.

סיכום: נקודות מפתח לקידום זכויות בעלי חיים בישראל