האם בשר 'הומני' פותר את משבר האמזונס וסבל בעלי החיים?

<b>תשובה קצרה:</b> בשר 'הומני' הוא בעיקר קטגוריה שיווקית שאינה פותרת את הבעיות המהותיות של כריתת יערות האמזונס או סבל בעלי החיים. למרות הבטחות לרווחה טובה יותר, רוב מודלי הגידול 'ההומני' עדיין דורשים שטחי קרקע עצומים, תורמים לפליטות גזי חממה ולעתים קרובות אינם עומדים בסטנדרטים משמעותיים של רווחת בעלי חיים, במיוחד בהשוואה לחיים הטבעיים של בעלי החיים.

האם בשר 'הומני' יכול לעצור את כריתת יערות האמזונס?

לצערנו, בשר 'הומני' אינו מהווה פתרון ממשי לכריתת יערות האמזונס. הסיבה העיקרית לכריתה היא התרחבות שטחי המרעה לבקר, בין אם הוא מגודל באופן תעשייתי ובין אם הוא מגודל בשיטות 'הומניות' יותר. גידול בקר 'הומני', המבטיח לבעלי החיים מרחב גדול יותר, למעשה דורש שטחים נרחבים אף יותר לדונם בהשוואה לחוות תעשייתיות צפופות, מה שמגביר את הלחץ על יערות הגשם ושטחי הבר שנותרו (IPCC, 2019).

לפי נתוני ה-FAO (2023), כ-80% מכריתת יערות האמזונס נובעת מגידול בקר. אין הבדל מהותי בהשפעה הסביבתית של בקר המגודל באופן 'הומני' לעומת בקר רגיל בכל הנוגע לצורך בקרקע ופליטות מתאן. למעשה, במקרים מסוימים, ייתכן שבקר 'הומני' יתרום יותר לפליטות גזי חממה לראש בקר, בשל מחזור חיים ארוך יותר ותלות רבה יותר במרעה פתוח הדורש שטחים גדולים שלעיתים קרובות הופכים מיערות.

האם גידול בקר 'הומני' אכן מבטיח רווחה לבעלי חיים?

המונח 'הומני' יוצר אשליה של דאגה עמוקה לרווחת בעלי החיים, אך בפועל הוא אינו מבטל את סבלם הטבוע בתעשיית הבשר. גם בחוות 'הומניות' לכאורה, בעלי החיים עוברים תהליכים כמו סירוס ללא הרדמה, צריבת קרניים וחיתוך זנבות. הם עדיין מופרדים מאימותיהם זמן קצר לאחר הלידה, ובסופו של דבר נשלחים לבתי מטבחיים, שם הם חווים פחד וסטרס עזים לפני מותם (Humane Society International, 2022).

תקני 'הומני' רבים מתמקדים בתנאי המחיה הפיזיים, כגון שטח לדונם או גישה למרעה, אך הם מתעלמים מהפן הפסיכולוגי והרגשי של בעלי החיים. פרות, למשל, הן יצורים חברתיים בעלי קשרים משפחתיים חזקים ויכולת לחוש מגוון רחב של רגשות. העובדה שהן מיועדות לשחיטה בסופו של דבר, לאחר חיים של ניצול, עומדת בסתירה מוחלטת לכל הגדרה של יחס 'הומני' או 'אתי' כלפי יצורים בעלי תודעה.

“״המושג 'בשר הומני' הוא בראש ובראשונה אסטרטגיה שיווקית שנועדה להרגיע את מצפונם של הצרכנים, יותר מאשר לשפר באופן מהותי את חייהם של בעלי החיים. כל עוד אנו רואים בבעלי חיים סחורה, אנו מנציחים מערכת של ניצול שאינה יכולה להיות 'הומנית' באמת.״”

אילו השלכות סביבתיות נוספות יש לגידול בקר באמזונס, מעבר לכריתת יערות?

מעבר לכריתת יערות, גידול בקר באמזונס גורם למגוון רחב של נזקים סביבתיים חמורים. שטחי המרעה החדשים חשופים לשחיקת קרקע מוגברת, וכתוצאה מכך לאיבוד פוריות הקרקע. השימוש הנרחב בחומרי הדברה ודשנים כימיים, במטרה לשמר את פוריות הקרקע או לטפל במזיקים, מזהם את מקורות המים ומערכות אקולוגיות סמוכות, ופוגע בבעלי חיים וצמחים מקומיים (Greenpeace, 2020).

יתר על כן, הריבוי העצום של בקר באזור תורם משמעותית לפליטות גזי חממה. הבקר פולט מתאן, גז חממה חזק פי 28-34 מפחמן דו-חמצני בפרק זמן של 100 שנים (IPCC, 2021), במהלך תהליך העיכול. פליטות אלו, יחד עם פליטות תחמוצת החנקן מדשנים וחנקן דו-חמצני משריפת יערות לצורך פינוי קרקע, מאיצות את משבר האקלים הגלובלי, עם השלכות מרחיקות לכת על כלל כדור הארץ.

כיצד יכולה ישראל לתרום למאבק נגד כריתת יערות באמזונס?

למרות שישראל רחוקה גאוגרפית מהאמזונס, יש לה תפקיד משמעותי במאבק נגד כריתת היערות, בעיקר באמצעות שינוי הרגלי הצריכה והשפעה על מדיניות. המשרד להגנת הסביבה בישראל, יחד עם ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע, מקדמים מודעות לצריכה בת קיימא ולקשר בין הצלחת הצלחת שלנו לבין יערות הגשם. צרכנים ישראלים יכולים להפחית את הביקוש למוצרים התורמים לכריתת יערות, כמו בשר בקר ומוצרי סויה המגודלים בשטחים שפונו מהאמזונס.

צעד משמעותי נוסף הוא אימוץ מדיניות ציבורית המעודדת תזונה מבוססת צומח ומגבילה ייבוא מוצרים ממקורות שאינם בני קיימא. יוזמות כמו 'הקליניקה לזכויות בעלי חיים' באוניברסיטת תל אביב ו'אנונימוס לזכויות בעלי חיים' פועלות להעלאת המודעות לסבל בעלי החיים ולדחיפות של מעבר למערכת מזון אתית ובת קיימא, שבה אין מקום למוצרי בקר, 'הומני' או אחר, המאיים על יערות הגשם וחיי בעלי החיים.

אילו חלופות קיימות לבשר בקר, התורמות לקיימות ומונעות סבל?

המעבר לתזונה מבוססת צומח הוא הדרך היעילה והמשמעותית ביותר להפחתת ההשפעה הסביבתית ולמניעת סבל בעלי חיים. קיימות אינספור חלופות טעימות ומזינות לבשר בקר. קטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית הן עשירות בחלבון ובסיבים, ודורשות הרבה פחות משאבים מאשר בקר. טופו, טמפה וסייטן הם בסיס נהדר למגוון מנות, והם גם מקורות חלבון מלאים.

בשנים האחרונות התפתחה תעשייה ענפה של תחליפי בשר מתקדמים, המציעים טעם ומרקם הדומים לבשר, אך מיוצרים מרכיבים צמחיים בלבד. מוצרים אלה, הזמינים ברשתות שיווק מובילות בישראל כמו שופרסל ורמי לוי, מאפשרים מעבר קל יותר לתזונה צמחית מבלי לוותר על חווית האכילה המוכרת. בחירה בחלופות אלו היא לא רק טובה יותר לסביבה ולבעלי החיים, אלא גם לבריאות האדם.

שאלות נפוצות

האם יש תקנים מחמירים לבשר 'הומני' בישראל?

בישראל, כמו במדינות רבות, אין הגדרה רשמית ומחייבת בחוק למונח 'בשר הומני'. תקנים כמו 'חי ללא סבל' או 'משק חי מוסרי' הם יוזמות וולונטריות, לרוב של ארגונים פרטיים, ואינם מפוקחים על ידי גורם ממשלתי באופן אחיד ורחב. לכן, הצרכן נדרש לבדוק בקפידה את המשמעות של כל תווית שכזו.

מה ההבדל בין בקר 'הומני' לבקר אורגני?

בקר אורגני מתייחס לשיטות גידול הנמנעות משימוש בהורמונים, אנטיביוטיקה, וחומרי הדברה סינתטיים במזון הניתן לבעלי החיים. התווית 'הומני' מתיימרת להתמקד ברווחת בעלי החיים עצמם (שטח, תנאי מחיה), אך אינה בהכרח אורגנית. חשוב לציין שגם בקר אורגני וגם בקר 'הומני' עדיין תורמים להרס סביבתי ולסבל בעלי חיים בשל עצם קיומם כחלק מתעשיית הבשר.

האם כל צריכת סויה תורמת לכריתת יערות באמזונס?

לא כל צריכת סויה תורמת לכריתת יערות. רוב הסויה המגודלת באמזונס מיועדת למספוא לבעלי חיים בתעשיית הבשר והחלב, לא למאכל אדם ישיר. סויה למאכל אדם (טופו, חלב סויה וכו') לרוב מגודלת באזורים שונים, תחת תקנים סביבתיים מחמירים יותר, והיקפיה קטנים בהרבה (WWF, 2021). בחרו במוצרי סויה עם תו תקן לגידול בר קיימא.

האם גידול בקר 'הומני' פולט פחות גזי חממה?

לא בהכרח. בעוד שגידול בקר 'הומני' עשוי להפחית מעט את השימוש באנרגיה ספציפית לחוות תעשייתיות, הוא דורש לרוב שטחי מרעה גדולים יותר לראש בקר. הדבר עלול להוביל לפליטות גבוהות יותר של מתאן לאורך מחזור חיים ארוך יותר, ולחץ רב יותר על שטחים טבעיים. מחקרים מראים שאין יתרון משמעותי בפליטות גזי חממה בהשוואה לשיטות גידול בקר אחרות (EAT-Lancet Commission, 2019).

האם יש חקיקה בישראל המגבילה יבוא בשר שגודל על חשבון יערות?

נכון להיום, אין חקיקה ספציפית בישראל האוסרת יבוא מוצרי בשר או סויה שגודלו על חשבון כריתת יערות, בדומה לחקיקה דומה המקודמת באיחוד האירופי. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה בישראל פועל להעלאת מודעות לנושא ומקדם עקרונות של רכש ציבורי אחראי, במטרה לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית של ישראל. לחץ ציבורי וצרכני יכול להאיץ את חקיקה כזו.